"ללא חרפה וללא תהילה" אשר מגיבה ליצירתו הקנונית רבת ההשפעה של ט.ס. אליוט "ארץ הישימון" (במקור – "The Waste Land"). יצירה זו שנכתבה ב-1992 והפכה לאחת מאבני היסוד של השירה המודרניסטית, עוסקת במוות שבתוך החיים, בקרבן- מוות כעשוי להיות בורא חיים ובסמלי עקרות ואי ממשות של ארץ ישימון המודרנית.